אנג'ל, שלוש שנים החזיקו אותי…

אנג'ל, שלוש שנים החזיקו אותי,
נסק מעלה הקרני וחום,
אבל אני מחכה בסבלנות ליום המתוק,
כשהוא מגיע אלי.

איך קטבים מוארים, שפתיו חיוורות,
אנשים לא יודעים שלי;
אני לא גדול יותר, לא,
איזה שיר הביך אותו.

במשך זמן רב על פני כדור הארץ הוא לא מפחד מכלום,
זוכר את דברי הפרידה.
אני ברגליו, איך להיכנס, קשת,
ולפני מהנהן בקושי.

דירוג
( טרם התקבלו דירוגים )
שתפו לחברים
אנה אחמטובה
השאר תגובה