סתיו דומע, כאלמנה…

סתיו דומע, כאלמנה
הגלימות השחורות, כל הלב הערפילי.
במבט על המילים של בעלה,
היא לא הפסיקה לבכות.

וזה יבוא, שלג שקט עדיין
אל תרחמו על עייפות ועצובות…
לשכוח את הכאב והשכחה נג —
בשביל זה לא מספיק כדי לתת חיים.

1921

לדרג אותו:
( 4 הערכה, מְמוּצָע 4 מ 5 )
לשתף עם חברים:
אנה אחמטובה
השאר תגובה